את ההערכה הרשמית עושים במחשבון של משרד הבריאות: מחשבון קוד סיעודי1. הוא מיועד להערכה ראשונית של ההשתתפות.
למה אין כאן סכום
הנוסחה של משרד הבריאות כוללת טבלת חיוב. היא נמצאת בגוף חוזר המנכ"ל מ-2018, בסעיף 3.5.1.3: לכל רמת הכנסה לנפש, בנקודות זיכוי, היא נותנת מספר נקודות זיכוי לתשלום. את התוצאה כופלים בערך נקודת זיכוי, ואחר כך ב-125% (סעיף 3.5.1.4)2. אין מקור רשמי שאומר שהטבלה מ-2018 בתוקף היום, וחישוב לפי טבלה ישנה יכול להטעות. לכן אין סכומים בדף הזה. ההשתתפות הסופית נקבעת בלשכת הבריאות.
מה נכנס לחישוב
אין מקור רשמי שאומר אם הנוהל מ-2018 בתוקף היום בכל פרט. זה מה שנכנס לחישוב לפיו, בנוסח שקראנו ב-10.11.2026:2
- הכנסה ברוטו ממוצעת של שלושת החודשים האחרונים, לשכיר. לעצמאי, השומה האחרונה מחולקת ב-12.
- הוצאות דיור: משכנתא או שכר דירה, בתוספת אחוז המס השולי. את מלוא הסכום מפחיתים כשאין בן זוג, או שלבן הזוג אין הכנסה. כשלבן הזוג יש הכנסה, מפחיתים מחצית בלבד.
- מספר הנפשות במשפחה. למתחייב בלי בן זוג נספרות 3 נפשות. כל ילד עד 21 שגר איתו מוסיף נפש. ילד בגיל 21 עד 26 נחשב רבע נפש.
- ילדים מגיל 21 שגרים בישראל. ילד שגר בחו"ל לא מחויב.
ההורה ובן הזוג משלמים קודם, ורק אחר כך הילדים: סדר המקורות מפורט בהשתתפות ילדים בבית אבות.
מה להכין
- תלושי שכר של שלושת החודשים האחרונים, או שומה אחרונה לעצמאי.
- הוצאות דיור: סכום המשכנתא או שכר הדירה, והאם לבן או לבת הזוג יש הכנסה.
- מספר הנפשות בבית, וגיל כל ילד.
- אם להורה יש דירה: קוד כשלהורה יש דירה.
הרשימה הזו מבוססת על הנוהל מ-2018, ולא על השדות של המחשבון עצמו.
בבקשה עצמה, לפי כל זכות, שאלוני הכנסות נשלחים להורה ולמשפחה, וחותמים עליהם בפני עורך דין או מזכיר בית משפט3.
מה עושים עם התוצאה
התוצאה היא הערכה, לא החלטה. אם הסכום שנקבע בלשכה גבוה ממה שהמחשבון נתן, אפשר לערער. לפי כל זכות, כל בן משפחה, או כולם יחד, שולחים מכתב מנומק ומסמכים לעובד הסוציאלי בלשכת הבריאות של האזור שבו גר ההורה, והבקשה עוברת עם המלצתו לוועדת הערר3. לפי סעיף 12 בנוהל מ-2018, הוועדה מחליטה על סמך מסמכים בלבד2. הפירוט בערעור על קוד.
אם הילדים בנתק מההורה או שאין ילדים: קוד כשהילדים בנתק או שאין ילדים.