את הרישום אפשר להתחיל כבר בשלב הבקשה: לפי המדריך הממשלתי מ-2023, אפשר להגיש יחד עם הבקשה לצו גם בקשה לרישום הזכויות בטאבו1. אחרי הצו, הרשם מעביר את הצו הדיגיטלי ישירות לטאבו ולרשות מקרקעי ישראל1. אגרת הבקשה לרישום ירושה בטאבו היא ₪188, לפי תקנות המקרקעין (אגרות) המעודכנות ל-2026, בנוסח שקראנו בוויקיטקסט ב-10.11.20265.
מי יכול להמשיך לגור בדירה
לפי סעיף 115 לחוק הירושה, בנוסח שקראנו בוויקיטקסט ב-10.11.2026, בן זוג, ילדים והורים שגרו עם הנפטר בדירה רשאים להמשיך לגור בה כשוכרים של היורשים, בתנאים שבהסכם או שקבע בית משפט2. בית המשפט רשאי להגביל את הזכות הזאת למי שאין לו דירה אחרת, או לחלק מהדירה2.
כשאין צוואה, יש גם כלל שנותן לבן הזוג את כל החלק של הנפטר בדירה, אבל הוא חל רק כשלנפטר אין ילדים, צאצאים או הורים, ונשארו אחים, צאצאיהם או הורי הורים. אז בן זוג שהיה נשוי לנפטר שלוש שנים לפחות וגר איתו בדירה שבעיזבון מקבל את כל החלק של הנפטר בדירה, ועוד שני שלישים משאר העיזבון, לפי סעיף 11(א)(2)2. כשיש ילדים או הורים הכלל הזה לא חל, ובן הזוג מקבל את המיטלטלין של משק הבית וחצי משאר העיזבון2. הפירוט בירושה בלי צוואה.
בדירה בלי בעלות יש כללים אחרים. בדיירות מוגנת, לפי המדריך מ-2023, שמפנה לחוק הגנת הדייר, בן זוג או ילד יכולים להמשיך לגור בדירה אם גרו עם הנפטר לפחות בששת החודשים שלפני הפטירה ולא הייתה להם דירה אחרת1.
כשיש כמה יורשים
הצו קובע חלקים, לא מי מקבל את הדירה. היורשים יכולים לחתום על הסכם חלוקת עיזבון. לפי המדריך מ-2023 הסכם כזה פטור ממס1, אבל לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, אם ניתנה בחלוקה תמורה בכסף או בנכס שאינו מהעיזבון, החלק שבעבורו ניתנה התמורה נחשב כאילו נמכר4. לפני שחותמים, בררו עם עורך דין או רואה חשבון.
אם לא מגיעים להסכמה, לפי סעיף 111 לחוק הירושה נכסי העיזבון מתחלקים לפי צו של בית משפט2. לפי סעיף 112 החלוקה היא ככל האפשר בעין, ולפי סעיף 113, נכס שאי אפשר לחלק עובר ליורש שמציע את המחיר הגבוה ביותר, ולא פחות ממחיר השוק2. אם אף יורש לא רוצה אותו, הוא נמכר והכסף מתחלק2.
לפי המדריך מ-2023, הכנסות שמגיעות אחרי הפטירה, כמו דמי שכירות מדירה של העיזבון, הן חלק מהעיזבון ומתחלקות בין היורשים לפי הצו1. אם הדירה מושכרת, סכמו מי גובה ואיפה הכסף נשמר עד הצו.
משכנתא
לפי כל זכות, היורשים יכולים לדחות את תשלומי המשכנתא עד 12 חודשים מהפטירה3. בררו בבנק מה צריך כדי לבקש את זה.
מה קראנו על מס
בחוק מיסוי מקרקעין קראנו בוויקיטקסט, ב-9.11.2026 וב-10.11.2026, רק את סעיפים 4, 5(ג) ו-49ב(5), וכך הם אומרים. הורשה אינה נחשבת מכירה4. מכירה של דירה מנכסי העיזבון נחשבת מכירה בידי היורשים4. חלוקת עיזבון בין היורשים אינה מכירה, אבל החלק שבעבורו ניתנה תמורה בכסף או בנכס שאינו מהעיזבון נחשב כאילו נמכר4. דירת מגורים בירושה יכולה לזכות בפטור כשהמוכר הוא בן זוג, צאצא או בן זוג של צאצא, בתנאים, ובהם שלמוריש הייתה דירה אחת בלבד4.
לפי המדריך מ-2023, העברת נכסים אחרי שהזכויות נרשמו על שם היורשים לפי הצו עלולה לחייב במס, והמדריך ממליץ להתייעץ עם עורך דין על ההשלכות של רישום הזכויות במועד מסוים1. אבל לפי סעיף 5(ג)(4) לחוק מיסוי מקרקעין, החלוקה הראשונה של נכסי העיזבון בין היורשים אינה מכירה, בין שנעשתה לפני רישום הצו ובין שנעשתה אחריו4. העברה בין היורשים שאינה החלוקה הראשונה לא נכנסת לכלל הזה. לפני שחותמים או רושמים, בררו עם עורך דין או רואה חשבון.
מה לא בדקנו: בררו עם עורך דין או רואה חשבון
- כמה מס שבח תשלמו במכירה. בררו עם עורך דין או רואה חשבון, כי הסכום תלוי בתנאי הפטור, ואת הסעיפים האלה לא קראנו במלואם.
- אם יש מס ירושה. לא מצאנו מקור רשמי שעוסק בזה, לא במדריך הממשלתי ולא בדפי כל זכות שקראנו. בררו עם עורך דין או רואה חשבון לפני שמחליטים על מכירה, כי זו שאלה שלא קיבלנו עליה תשובה ממקור.
- דירה בקיבוץ, או יורש שגר בחו"ל. לא בדקנו, ופה הכללים עלולים להיות אחרים. בררו עם עורך דין לפני שמגישים בקשה.
זה לא ייעוץ משפטי או ייעוץ מס. לפני שפועלים במקרה שלכם, התייעצו עם עורך דין, ובשאלות מס גם עם רואה חשבון.



