מה שקובע הוא סוג המסגרת ומי מפקח עליה, ולא השם "בית אבות". לפני שמחליטים על מעבר, שואלים את המוסד באיזו מחלקה ובפיקוח של איזה משרד ההורה ישהה.
מי זכאי לפי המסגרת
| המסגרת | הגמלה |
|---|---|
| בית | זכאי1 |
| דיור מוגן | זכאי, נחשב מגורים בקהילה1 |
| בית אבות, מחלקה לעצמאיים או לתשושים, בפיקוח ורישיון משרד הרווחה | זכאי1 |
| מחלקה סיעודית, סיעודית מורכבת, תשושי נפש, הנשמה ממושכת או מסגרת שיקומית בפיקוח משרד הבריאות | אין זכאות1 |
מוסד בפיקוח הרווחה שבו רוב העלות משולמת על ידי גוף ציבורי, כלומר משרד ממשלתי או רשות מקומית, לא נותן זכאות גם הוא1.
ההבדל מעשי: מי שעובר למחלקה סיעודית בפיקוח משרד הבריאות לא זכאי לגמלה. המימון של מחלקה כזו נבדק במסלול אחר, שמוסבר בדף קוד משרד הבריאות. על ההבדל בין סוגי המחלקות: מחלקה סיעודית ודיור מוגן או בית אבות.
מה שכתוב על פסק דין
כל זכות מציין פסק דין שלפיו מגורים בבית אבות אינם פוגעים כשלעצמם בזכאות2. לא קראנו את פסק הדין, רק את אזכורו.
האם הגמלה משתנה בבית אבות
לא מצאנו מקור רשמי שאומר אם הסכום או הרמה משתנים למי שגר בבית אבות כזה. שאלו את מחלקת הסיעוד בסניף ביטוח לאומי לפני החתימה על הסכם עם המוסד.
אשפוז בבית חולים
בבית חולים כללי הגמלה ממשיכה רק ב-30 הימים הראשונים1.
לפי כל זכות, למי שמתאשפז בבית חולים שמיועד רק לחולים סיעודיים, סיעודיים מורכבים, תשושי נפש או שיקומיים, הזכאות נפסקת מיום האשפוז3.
מי שהזכאות שלו הופסקה בגלל אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי חוזר, לפי כל זכות, לזכאות שהייתה לו לפני האשפוז מיד עם השחרור, בלי קשר למשך האשפוז. אחרי שביטוח לאומי מקבל מידע על השחרור, הוא שולח טופס הצהרה על המצב המשפחתי ועל מקום המגורים, ולפיו בודקים אם צריך מבחן הכנסות מחדש4. אם הטופס לא מגיע, שאלו בסניף.
אפשר להגיש תביעה לגמלה בזמן האשפוז. העובד הסוציאלי של בית החולים עוזר בתביעה לגמלה זמנית, ובתיאום שיקום לפני השחרור3.
זה לא ייעוץ משפטי. כדי לבדוק את המקרה שלכם, פנו לעובד סוציאלי, למשל במחלקה לשירותים חברתיים ברשות המקומית.



